​​"מהו הצד השני של הסיפור? שמייקל ג'קסון היה איש בידור נהדר ובחור נהדר?" קבע דן ריד בראיון למגזין Vanity Fair נגד הביקורות על כך שהסרט שלו חד-צדדי. ובכן, לא, זה לא הצד השני של הסיפור. הצד השני של הסיפור הוא, בין היתר, העובדה שבמהלך שש השנים האחרונות, שני הדוברים בסרט נמצאים בהליכים משפטיים נגד העיזבון של מייקל ג'קסון, שבמהלכם נחשף מידע חשוב ופרטים מהותיים לגיבוש עמדות לגבי הסרט והמשתתפים בו ולגבי ג'קסון. אין ספק שאם הפרטים האלה היו נכללים בסרט, הצופים היו מקבלים תמונה מלאה המאפשרת להם לקבל פרספקטיבה ברורה על ההאשמות המוצגות בסרט.  

​

ראשית, על מנת ליצור תחושה של אמינות, הבמאי דן ריד, רובסון, סייפצ'אק והעיתונאים מציגים את הסיפורים כנפרדים אך מקבילים. בביקורות ציינו שאחד הדברים שהתירו חותם זה שהם "מיישרים קו בצורה מושלמת [...] וזאת למרות שהשניים לא הכירו אחד השני עד עכשיו". כך למשל, בראיון במגזין Rolling Stone, הכתב טען: "מבחינה חוקית, ווייד וג'יימס לא יכלו להפגש, עוד הרבה לפני שפנית אליהם לגבי הסרט. זה מרתק". בתגובה, ריד טוען: "כן. אז הם לא היו יכולים לתאם סיפורים. פסטיבל Sundance היתה הפעם הראשונה שהם נפגשו כאנשים בוגרים. זאת הפעם הראשונה שהם בילו יחד זמן מה". 

​

עם זאת, על פי העדות של וויד רובסון בעצמו (שניתנה כחלק מתצהיר בתביעה שלו נגד העיזבון), רובסון מספר שפגש את סייפצ'אק בפעם האחרונה בתחילת שנת 2014 בפגישה עם צוות עורכי הדין שייצג את שניהם. זאת בדיוק התקופה שבה סייפצ'אק התכונן להצטרף לרובסון עם תביעה כספית נגד העיזבון, שבסופו של דבר הגיש בסוף אפריל 2014. בנוסף, סייפצ'אק ורובסון מיוצגים על ידי אותה חברת עורכי-דין: מספר חודשים לאחר ששמע על התביעה של רובסון בחודש מאי 2013, סייפצ'אק פנה אל עורכי הדין של רובסון והגיש תביעה עם טענות ואישומים דומים: לידת הבן הראשון כגורם מאתגר, שניהם העידו על חלומות על כך שדמיינו עצמם מטרידים את הילד שלהם, שלב הגילוי וההבנה המאוחרת אחרי שנים שלא ידעו שהקשר שלהם עם ג'קסון היה מיני. גם לאחר שרובסון החליף עורכי דין בשנת 2016, סייפצ'אק הצטרף אליו - וחלק מהטענות שונו בהתאם - אצל שניהם. האם באמת לא יעלה על הדעת שתיאמו גרסאות או שהתביעות נכתבו בהשראה אחד של השני?